טסיות הדם (תרומבוציטים) הן גופיפים קטנים הנוצרים במח העצם אשר מהווים חלק חשוב ובלתי נפרד ממערכת קרישת הדם. מערכת זו אחראית על עצירת דימום או הפחתתו. בכל מקום שבו מתרחשת פגיעה בדופן כלי הדם, הטסיות נצמדות למקום הפגיעה באמצעות 'חיישׁנים' המְּקשרים בין אתרים ספציפיים על פני דופן הטסית לאתרים הנחשפים בדופן כלי הדם. עיגון הטסיות על פני דופן כלי הדם הפגוע גורם לשפעול טסיות נוספות וגיוסן לטובת חסימת מקום הפגיעה. בד בבד עיגון זה משפעל ומפעיל מרכיבים נוספים של מערכת הקרישה, כך שבתוך דקות ספורות מתהווה במקום הפגיעה קריש דם ראשוני הנצמד לדפנות כלי הדם הפתוח ומביא לעצירת הדימום.
עם יצירת הקריש הראשוני מרכיבים נוספים של מערכת הקרישה מייצבים אותו במקומו וגורמים לבלימת התהליך. הקריש הנוצר מונע את הימשכות הדימום, אך אינו חוסם את המשך זרימת הדם התקינה בכלי הדם. ספירת הטסיות באדם בריא נעה בין 450-150 אלף טסיות לממ"ק. מחזור חיי הטסיות נמשך בין 7 ל-10 ימים, ולאחר שסיימו את מחזור חייהן הן מפורקות ומסולקות על ידי הטחול. באופן תקין מתקיים איזון בין קצב ייצור הטסיות במח העצם לקצב פירוקן על ידי הטחול. ייצור הטסיות נשלט בין השאר על ידי ההורמון תרומבופוייטין המופרש מהכבד. הורמון זה מעודד את ייצור הטסיות במח העצם, ומווסת אותו.
במחלת ITP ישנם נוגדנים בלתי תקינים אשר מִתקשרים לטסיות וגורמים לסילוק מוקדם שלהן על ידי הטחול. בד בבד עלולה להיגרם גם הפרעה בייצור הטסיות במח העצם. התוצאה תהיה ירידה במספר הטסיות בדם, וכאשר ירידה זו חמורה, עלולה להתפתח נטייה לדימומים.