אפשר לחיות עם ITP
הבשורה המרגיעה היא שאפשר לחיות עם ITP.
ITP היא מחלה כרונית הניתנת לטיפול ולאיזון. גם אם חולים ב-ITP, באמצעות מעקב רציף, הקפדה על ניטור טסיות וטיפול מתאים, ניתן לקיים אורח חיים כמעט רגיל באיכות מצוינת, לחיות חיים מלאים ועשירים, לנהל את המחלה ולא לאפשר לה לנהל אותנו.
על ITP בילודים והנקה אנא קראו ב"לחיות עם ITP – בוגרים" בנושאים – הריון ולידה וכן בנושא הנקה.
כדי לקבל מידע על קבוצת הפייסבוק התומכת, תוססת, מפרגנת והמייעצת שלנו, אנא עיינו בלחיות עם ITP – בוגרים – קבוצת הפייסבוק של קהילת חולי ה-ITP.
מתבגרים
מתבגרים ומתבגרות נוטים יותר ל-ITP כרוני כרוניות בהשוואה לילדים קטנים. יש לעקוב אחר רמת ההמוגלובין ומדדי הברזל בגוף (רמת ברזל, פריטין וטרנספרין) בעיקר אצל מתבגרות על מנת לוודא שאין עדות לחסר בברזל. במידה ויש, הרופא/ה המטפל/ת ישקלו את הטיפול המתאים כדי למנוע התפתחות אנמיה. במקרה של דמם כבד במחזור החודשי יומלץ לעיתים על מעקב נוסף במרפאה משותפת של המטולוג עם רופאים מתחום הגינקולוגיה. כמו כן, הצוות הרפואי ישקול גם אפשרות מתן טיפולים נוספים שימנעו דימום כגון גלולות (להקטנַת הדמם במחזור החודשי), ו/או הקסקפרון (תרופה המסייעת בעצירת דימומים).
ילדים
תרומבוציטופניה אימונית (ITP – Immune Thrombocytopenia) היא מחלה אוטואימונית שכיחה יחסית בילדים, הגורמת לדמם בעור ובריריות. עם זאת היא נחשבת עדיין מחלה נדירה. ITP עלולה לפגוע באיכות החיים של ילדים המתמודדים עימה, ובמקרים נדירים גם להוביל לתסמינים קשים. בשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנַת ITP – תהליך שהביא לשינוי בהגדרתה, בדרכי האבחון שלה ובטיפול בה.
ITP ראשונית מוגדרת כירידה בספירת הטסיות (קטנה מ-100 אלף למיקרוליטר), בלי שנמצאה לכך סיבה ברורה. ב-ITP משנית מדובר על אותה ירידה בספירת הטסיות, אך הסיבה לכך ידועה: בשל תרופות, או עקב מחלה אחרת. ילד או ילדה שספירת הטסיות שלהם נמוכה מ-150 אלף אך גבוהה מ-100 אלף, אינם מוגדרים כחולי ITP. אולם עליהם להימצא במעקב, במיוחד אם התוצאה הנ"ל חזרה על עצמה בשתי בדיקות עוקבות.
כיום כבר ידוע מה גורם ל-ITP – נוגדנים שתוקפים את הטסיות ומשמידים אותן, ואף פוגעים בייצורן. עם זאת לא ידוע מה גורם לגוף לייצר את הנוגדנים הללו, אשר מכוונים נגד הגוף עצמו.
משך המחלה
לא ניתן לנבא את משך מחלת ה-ITP. משך המחלה יכול לנוע מכמה שבועות ועד שנים (במצב הכרוני).
אמנם לא ניתן לנבא את מִשְכָה, אך יש מספר גורמים הקשורים להחלמה מהירה יותר למשל:
- גיל (הסיכוי להחלמה מהירה יותר מתואר בילדים מתחת לגיל 10 שנים).
- סיפור החלמה ממחלה ויראלית טרם אבחנת מחלת ה-ITP.
- משך הזמן מאז הופעת סימני הדמם ועד האבחנה (כאשר מדובר בהופעה פתאומית של סימני דמם, פחות משבועיים, הסיכוי להחלמה תוך מספר שבועות גבוה יותר בהשוואה למקרים בהם תופעות הדמם נמשכו מעל לשבועיים טרם האבחנה, בהם במקרים רבים מדובר במחלה כרונית יותר, לא ברורה הסיבה לכך אך אין זה קשור לטיפול תרופתי).
- ייתכנו גורמים נוספים.
אופן הגדרת מחלת ה-ITP על פי משך הזמן מאז התלקחה
כמו במבוגרים, גם אצל ילדים, ITP מוגדרת לפי משך הזמן שבו היא מתקיימת:
- עד 3 חודשים – ITP מוגדרת כמחלה חדשה (ראשונית).
- אם היא נמשכת עד 12 חודשים, כלומר שנה – ITP מוגדרת כמחלה מתמשכת (עיקשת, persistence).
- הימשכות שהיא מעבר לכך – ITP תוגדר כמחלה כרונית.
בילדים, לרוב המצב הוא סוער (חד או אקוטי), ובדרך כלל המחלה חולפת בתוך מספר שבועות או חודשים.
ITP נחשבת מחלה נדירה ('יתומה'). על פי אתר שירותי בריאות כללית: "שכיחות המחלה ברחבי העולם היא 100-50 מקרים חדשים לכל מיליון איש בשנה. ילדים הם מחצית מהחולים במחלה". מחקרים אחרים מצביעים על 6.4-1.9 ל-100 אלף איש בשנה. נכון להיום אין רישום מדויק שיכול לשפוך אור על שכיחות המחלה.
להרחבה בנושא, ראו: ITP כמחלה חדה (אקוטית) או כרונית.
אבחון ותשאול
מידע רב רלוונטי לילדים ולבוגרים. על מנת למנוע כפילות, מרבית המידע מפורט במקום אחד. לשם כך, לחצו על הקישור למעבר למידע אודות אבחון מחלת ה-ITP, על הקישור העוסק בטיפול ב-ITP וכן על הקישור לקבלת מידע על תרופות. בנוסף, קיים מידע אשר הינו רלוונטי לילדים בלבד, והוא מפורט כאן בהמשך.
אבחון
האבחנה נקבעת על סמך תשאול המטופל/ת (וההורים) על אודות ההיסטוריה הרפואית האישית (אָנַמְנֶזָה), עריכת בדיקה גופנית מדוקדקת וכן ביצוע ספירת דם ומשטח דם. כמו כן, הרופא/ה המטפל/ת יכולים להנחות על ביצוע בדיקות נוספות כדי לשלול גורמים אחרים לתרומבוציטופניה.
תשאול
כדי לשלול את האפשרות למחלות אחרות העלולות לגרום לדמם, הרופא/ה יבררו עם המטופל/ת (וההורים) אם הילד או הילדה סובלים מחום, מכאבי עצמות או מכאבי מפרקים, ואם לו / לה או לבני המשפחה הייתה בעבר נטייה לדימומים או לתרומבוציטופניה מסיבות אחרות כגון מחלות אחרות, חשיפה לתרופות או לזיהומים.
לפירוט נוסף, אנא לחצו על הקישורים (לינקים) שבראש חלק זה.
תסמינים
עם התסמינים המרכזיים המאפיינים את ITP נמנים: דמם קל, שטפי דם מוגבלים לעור – פטכיות (שטפי דם נקודתיים), אכימוזות (שטפי דם נרחבים יותר) ודמם משמעותי יותר בריריות (למשל בחלל הפה, מהאף, מהחניכיים), דם בשתן או ממערכת העיכול (נדיר) ועוד. לצפייה במונחים שונים הקשורים למחלת ה-ITP נא לחצו כאן.
אצל מתבגרות עם ITP גם ייתכן דמם וסתי מוגבר. לעיתים ITP תבוא לידי ביטוי גם בחיוורון ובסחרחורות (בעיקר אם מתפתחת אנמיה משנית לחסר ברזל בעקבות הדימום) ועייפות (גם ללא אנמיה).
יש לציין כי לא כל התסמינים יופיעו אצל כל הילדים, ויש כאלה שלא יסבלו אפילו מתסמין אחד.
התמודדות ושגרת חיים
כל ילד וילדה באשר הם הינם עולם ומלואו, ויש לנסות להמשיך את שגרת חייהם ככל הניתן תוך שמירה על איכות חיים טובה.
למרות שספירת טסיות נמוכה היא מצב שעלול להלחיץ את הילד/ה ואת המשפחה, חשוב לציין שהמדד הכי מדויק לסיכון לדימום הוא מידת וסוג הדימום ולא מספר הטסיות בבדיקת המעבדה. כלומר, בילדים עם סימני דמם על פני העור, הסיכון לדימום משמעותי נמוך ביותר גם בנוכחות ספירת טסיות מתחת ל-10-20 אלף. בילדים אלו ניתן יהיה להסתפק במעקב בלבד ללא טיפול תרופתי. לעומת זאת במקרים של דמם מהריריות, כגון דימום מהאף, דמם בשתן / בצואה או דימום וסתי רב, הסיכון לדימום משמעותי גבוה יותר. ילדים אלו יזדקקו, קרוב לוודאי, לטיפול תרופתי. שיקול נוסף לטיפול תרופתי הוא מידת הפעילות של הילד/ה, הרצון שלו/ה להיות מעורב/ת בפעילות ספורטיבית עצימה והאם יש גורמי סיכון נוספים לדימום.
בילדים החולים ב-ITP מעורבות מורכבויות נוספות, בהתאם לגילים השונים. לדוגמה, אצל פעוטות בגיל שנה וחצי המתמודדים עם ITP קיימת סכנת נפילה ואז חבלה, פציעה ודימום (כאשר הטסיות נמוכות), זאת בשל העובדה שבגיל זה קיים חסר יציבות בעת הליכה או ריצה. כך גם לגבי ילדים צעירים המְּשחקים בגן שעשועים, או מבלים בבריכת כדורים במסיבת יום הולדת בג'ימבורי, או הולכים לבריכת השחייה ונדרשים להתמודד עם העובדה שאסור להם להשתולל כמו האחרים.
בגיל ההתבגרות נערה צעירה עלולה לחוות איבוד דם עוצמתי בשל דמם וסתי חדשי. התמודדות עם המחזור החודשי אינה קלה באופן כללי עבור נערה צעירה, ולנערה החולה ב-ITP ההתמודדות סבוכה אף יותר. כך גם לגבי נער או נערה ספורטיביים שעסקו בפעילות ספורט עצימה ומאומצת, ופתאום נאלצים להפסיק את אימוניהם בשל המצב הרפואי החדש שאובחן אצלם.
מסיבה זו הרופאים המטפלים מתייחסים לגיל הילדים המתמודדים עם ITP ולאופן התנהלותם בחיי היומיום, ומתאימים את הפתרונות ההולמים לכל אחד ואחת בהיבטי גיל, אופי ואורח חיים אישי.
בעת התמודדות עם מחלת ITP, יש לבקש ולקבל הנחיות מהרופא/ה המטפל/ת לגבי מה מותר או אסור לעשות כאשר ספירת הטסיות נמוכה. ככלל, יש המלצה לא לרכוב על אופניים או כלי תחבורה דומה כשהבדיקות מצביעות על ספירה הנמוכה מל-50 אלף טסיות. כמו כן קיימת המלצה לא לשחק במשחקי כדור כאשר ספירת הטסיות נמוכה, מחשש לדימום, שעלול להתרחש בעיקר כתוצאה מפגיעה אפשרית של כדור המִּשחק בראש או בבטן. ברור שאצל ילדים מגבלה זו מורכבת כיוון שהיא עשויה למנוע מהם להשתתף בחוגים מסוימים או בשיעורי ספורט, וכן במשחקים בהפסקות, פעילויות משחק בתנועת הנוער וכד'. הגבלות בפעילות כאלה שומרות אומנם על ביטחונם ובריאותם של ילדים המתמודדים עם ITP, אך בד בבד עלולות לפגוע בביטחונם העצמי ובשגרת יומם. נוסף על כך הימנעותם מלהשתתף בפעילויות מסוימות עלולה לפגוע בהם מבחינה חברתית, אם הילד/ה החולים לא יבינו מה הסיבה העומדת מאחורי הגבלות אלה, ולא יסבירו זאת לחבריהם.
למעֵט 'הכתמים הכחולים' שאינם מופיעים תמיד, ITP היא מחלה 'שקופה'. כיוון שלא רואים אותה באופן חיצוני, הדבר מקשה עוד יותר על הילד/ה המתמודדים עימה להסביר לחבריהם מדוע היא או הוא שונים מהשאר, וכי חלות עליהם מגבלות בפעילויות שמְּסכנות אותם. לכן, חשוב שההורים ישקפו לסביבה את המצב הרפואי שבו הילד/ה מצויים, ובכך יקלו על בנם או בתם את ההתמודדות. רופאים רבים ממליצים לקיים שגרת חיים ברורה ורגילה כמה שיותר, במטרה לא לפגוע בילד/ה. זאת כמובן לאחר התייעצות עם הרופא/ה באשר לפעילויות השגרה המותרות, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לרמת הטסיות והנטייה לדמם של הילד/ה המסוימים.
הפקנו (עמותת ITP ישראל) חוברת ובה הסברים על ITP המיועדת לצוותים החינוכיים של גני הילדים ובתי הספר היסודיים. ניתן לקבל חוברת זו מהרופא ההמטולוגי, או מאיתנו – מהעמותה. לקבלת חוברת זו מהעמותה – אנא פנו באמצעות "צור קשר" הנמצא גם בתחתית עמוד זה (או מתוך התפריט שבסרגל העליון).
חשוב לציין כי לילדים המתמודדים עם ITP ישנהּ זכאות לסייעת רפואית שתלווה אותם בגן או בכיתה (בדרך כלל בכיתות הנמוכות). זכאות זו משתנה בהתאם למצב הרפואי של הילד/ה, ולפי ההסדרים החלים בעניין זה ביישוב שבו מתגוררת המשפחה (לרשויות שונות יש הסדרים שונים בנושאים אלה). היות שגם בנושא זה יש לדון בכל מקרה לגופו, מומלץ להתייעץ עם העמותה שלנו או להיעזר ב'חוכמת ההמונים' בקבוצת הפייסבוק הפרטית של העמותה (אשר הינה מיועדת לחולים ובני משפחותיהם וסגורה לקהל הרחב מטעמי פרטיות).
בחלק מבתי החולים בארץ ילדים שאובחנו עם ITP – מטופלים במסגרת המחלקה / היחידה ההמטו-אונקולוגית, כלומר לצד ילדים המתמודדים עם מחלות אונקולוגיות, זאת בשל העובדה שהרופאים המטפלים בשני סוגי מחלות אלה הם רופאים המומחים למחלות דם (המטולוגים) וכן עקב כך ש-ITP היא מחלה נדירה, ומספר החולים בה קטן יחסית, ולא ניתן לפתוח עבורם מחלקה מיוחדת. במחלקה נמצאת בדרך כלל עובדת סוציאלית שניתן לפנות אליה ולהיעזר בה בנושאים שונים כגון התנהלות מול הרשויות כגון: הביטוח הלאומי, עזרה מול הרשויות המקומיות בקבלת סייעת רפואית ועוד. כמו כן קיימות גם בקופות החולים עובדות סוציאליות אשר יכולות לסייע בנושא.
לעיתים בדיקות הדם אצל ילדים בגילים השונים הן אתגר בפני עצמו. בשל העובדה שילדים המתמודדים עם ITP נאלצים לעבור בדיקות דם רבות, כדאי להתייחס לכך ולשוחח על כך עם הילד/ה: חלק מהילדים אינם מסוגלים להסתכל על המחט בעת הבדיקה, ואילו עבור ילדים אחרים העובדה שהם מסתכלים על המחט בזמן לקיחת דגימת הדם יוצרת אצלם תחושת שליטה, ודווקא מקילה על התהליך.
חשוב להקשיב לילד או לילדה ולנסות לזהות מה יכול לעזור להם יותר. כמו כן, כדאי להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת בנושא תדירות ביצוע בדיקות הדם, כך שאכן יתקבל המידע הרפואי הנדרש מחד, אך תוך הקטנת לחצים ופחדים מיותרים ככל האפשר, מאידך.
חשוב להיות מודעים לכך שישנן תרופות שיכולות להחמיר נטייה לדימומים בהן אספירין, איבופן, איבופרופן, אדוויל, נורופן וכן תרופות נוספות ממשפחת NSAIDs – נוגדות דלקת שאינן סטרואידים. תרופות אלה עשויות לפגוע זמנית בתפקוד הטסיות ללא הורדה של מספרן, לכן מומלץ שלא להשתמש בהם בזמן תרומבוציטופניה חמורה (כלומר כאשר ספירת הטסיות נמוכה מאוד). כאשר ספירת הטסיות היא בתחום שלא נחשב מסוכן לדימומים, אין מניעה לשימוש קצר בתרופות אלו. פרצטמול (אקמול, דקסמול וכדומה) אינם נכללים בקבוצה זו ולא ידועים כתרופות הפוגעות בתפקוד הטסיות או כמורידים את כמותן).
בדיקות
הבדיקה הגופנית מתמקדת בין השאר בשינויים חיצוניים על פני העור או ברקמות רכות ובתפרחות שונות שאינן כתוצאה משטפי דם. בנוסף ייבחן אם הטחול, הכבד, או בלוטות הלימפה מוגדלים.
בדיקות המעבדה בוחנות שינויים ברמת ההמוגלובין, בספירת תאי הדם הלבנים והאדומים, וכן את מספר הטסיות וגודלן ואם חל בהן שינוי. במידת הצורך יבוצע משטח דם שבו יבדקו את מספר וגודל הטסיות תחת מקרוסקופ (המשטח מבוצע באופן ידני) וכן יבחנו את יתר תאי הדם. בדיקות נוספות תיערכנה על פי שיקול הדעת המקצועי של הרופא/ה המטפל/ת. במקרה של ממצאים קליניים מסוימים ייתכן שיוחלט לבצע בדיקות דם נוספות לשלילת מחלות אוטואימוניות. בחלק מהמקרים נהוג גם לבדוק את סוג הדם ולעשות תבחין קומבס ישיר – בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הרופא ומצבו הבריאותי של המטופל.
בירורים נוספים שניתן לבצע: בדיקות לאיתור מחלות זיהומיות (הנגרמות למשל על ידי הנגיפים HIV, הליקובקטר פילורי, CMV, EBV, הפטיטיס סי ואחרים), בדיקות לשלילת נוכחות סוגים שונים של מחלות ראומטולוגיות (הקשורות למִּפְרָקִים, לשרירים ולרקמות הרכות סביבם) או של מחלות אוטואימוניות. בדיקת מח-עצם איננה בדיקה רוטינית בילדים עם חשד ל-ITP, אך לעיתים תבוצע בדיקה זו בכדי לוודא שאין סיבה אחרת לירידה בספירת הטסיות.
אין חובה לבצע את כל הבדיקות המפורטות כאן, וייתכן כי הרופא/ה המטפל/ת ימצאו לנכון להורות על ביצוע בדיקות אחרות. הכול לפי המצב הרפואי של המטופל/ת, תוצאות הבדיקות שמתקבלות, ושיקול הדעת המקצועי של הרופא/ה.
הטיפול
הטיפול בילדים שאובחנו עם מחלת ITP נקבע לפי מצבם הקליני והמעבדתי ואורח חייהם.
בהחלטה אם לטפל במחלה או לעקוב אחריה מביאים בחשבון את רמת ספירת הטסיות של הילד/ה, גיל המטופל/ת, מידת הפעלתנות שלה או שלו, ומידת הסבירות לפציעה.
אם הילד/ה אינם מדממים, או שהם סובלים מדימום קל, ורמת הטסיות אינה נמוכה מדי, ייתכן שהרופא/ה המטפל/ת יבחרו לעקוב בלבד, ללא טיפול. הסיבה לכך היא שהטיפול התרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות, וכפי שהוזכר בחלק העוסק
בטיפולים ב-ITP, מטרת הטיפולים הקיימים היום, היא לאפשר עלייה זמנית בספירת הטסיות במטרה 'לקנות זמן', בציפייה להחלמה ספונטנית. הטיפולים כיום מטפלים רק בסימפטומים. אין כיום טיפולים המרפאים את מחלת ה-ITP.
הטיפול ייגזר גם ממצבם הבריאותי של הילד או הילדה: אם הם עומדים בפני פעולה כירורגית או טיפול שיניים, ישאפו לתת להם טיפול שיבטיח רמת טסיות גבוהה מ-50 אלף לממ"ק. ישנם ניתוחים מורכבים יותר שלפניהם ישאפו לשמור על רמת מינימום של 100 אלף לממ"ק.
בשונה מבעבר, כיום קווי הטיפול לילדים ולבוגרים זהים.
לחצו על הקישור המצורף לפירוט בנושאי הטיפול ב-ITP.
מעקב
מעקב הוא מרכיב חשוב של הטיפול בילדים, והוא כולל:
- בדיקות דם לפי הצורך כדי לעקוב אחר מספר הטסיות ורכיבים אחרים בדם.
- בדיקות גופניות לצורך מעקב אחר מהלך המחלה וזיהוי התפתחות סיבוכים.
סיכויי ההחלמה
כ-80% מהילדים הלוקים ב-ITP יחלימו ממנה במהלך 6 החודשים הראשונים ממועד האבחנה. 10% יחלימו בתוך תקופה ארוכה יותר, ובכ-10% המחלה תהפוך לכרונית (מעל שנה). תיתכן החלמה חלקית עם תרומבוציטופניה קלה (מעל 50 אלף טסיות לממ"ק). השאר ימשיכו להתמודד עם מצב של תרומבוציטופניה אימונית כרונית גם בחייהם הבוגרים. כמו כן תיתכן החלמה מאוחרת גם לאחר שנה מהאבחנה.
ITP בילודים
כאשר לאם יש ITP, הנוגדנים כנגד טסיות האֵם יכולים לעבור לעוּבָּר ולגרום לתרומבוציטופניה חולפת, המופיעה לאחר הלידה.
במרבית המקרים מדובר בתרומבוציטופניה קלה אשר חולפת באופן עצמוני (ספונטני), בלי שהילוד/ה יזדקקו לטיפול תרופתי כלשהו. רק כ-10% מהילודים יצטרכו טיפול. שיעור סיבוכי דמם קשים אצל ילודים לאימהות עם ITP נמוך מ-1%.
אין מִתְאָם בין טסיות האֵם לטסיות של העובר והילוד/ה, לכן אפשרי שגם אצל אימהות עם מספר טסיות תקין לחלוטין (למשל, נשים בהפוגה ממושכת מהמחלה לאחר ניתוח כריתת טחול), תופיעה תרומבוציטופניה אצל הילוד/ה, ואין סַמָּן מובהק שינבא את מספר הטסיות של הילוד/ה.
אם לאישה עם ITP היו מספר היריונות, המִּתאם הגבוה ביותר נמצא בין מספר הטסיות של הילוד/ה הנוכחי/ת, למספר הטסיות אצל ילודים קודמים של אותה אישה.
בהיעדר יכולת לנבא בצורה אמינה את מספר הטסיות של הילוד/ה, חובה (!) לבצע מייד עם הלידה, ספירת דם לכל תינוק/ת לאישה עם היסטוריה של ITP. זאת גם אם המחלה בהפוגה. לכן, חשוב מאוד שהיולדת תיידע את צוות חדר הלידה על אודות רקע של ITP.
גם בנוכחות ספירה תקינה של טסיות לאחר הלידה, יש לעקוב אחר מספר הטסיות של הילוד/ה לפחות בשבוע הראשון לחיים, כיוון שרמת הטסיות אצלם עלולה לרדת באופן משמעותי במהלך 72-48 שעות לאחר הלידה. בדרך כלל, לאחר הלידה השפעתם של נוגדני האם על טסיות הילוד הולכת ומתמעטת, והתרומבוציטופניה חולפת מעצמה כעבור זמן (בין כמה ימים לכמה שבועות). חשוב לוודא את מספר הטסיות של תינוק או תינוקת שנולדו לאם חולת ITP לפני ביצוע כל ברית מילה לילוד או כל פעולה פולשנית אחרת.
ישנהּ חשיבות רבה לאבחנה בין מצב של ירידה בספירת הטסיות אצל ילוד לאֵם שאובחנה עם -ITP, אשר העבירה את הנוגדנים העצמיים שלה לעובר, לבין מצב אחר המכונה FNAIT – תרומבוציטופניה אלואימונית שמהווה את הסיבה השכיחה ביותר לתרומבוציטופניה בעובר וביילוד (Fetal and Neonatal Alloimmune Thrombocytopenia – FNAIT).
במצב של FNAIT, קיים חוסר התאמה בין חלבונים על פני הטסיות של האם והעובר, בדומה למצב של חוסר התאמה ב-Rh על פני הכדוריות האדומות. בנסיבות אלה האם עלולה לייצר נוגדנים כנגד טסיות העובר, אך נוגדנים אלה לא יגרמו נזק לטסיות האם. כלומר, ההבדל הבסיסי בין מצב של ITP ל-FNAIT הוא שב-ITP התרומבוציטופניה תופיע לרוב אצל האם, והתינוק/ת עלולים לפתח תרומבוציטופניה ונטיה לדמם קלה, בעוד שב-FNAIT לאם יהיה מספר טסיות תקין, אך העובר או התינוק/ת עלולים לפתח תרומבוציטופניה ונטייה לדמם קשה, לעתים תוך רחמי. לאור הסיכון לדמם, מומלץ ייעוץ במרפאה משולבת של המטולוגיה מיילדותית. בשני המקרים מדובר בתרומבוציטופניה חולפת.