הקדמה
חשד ל-ITP עולה כאשר בספירת הדם נמצא חסר בטסיות הדם (תרומבוציטופניה). במקרים אלו הרופא/ה המטפל/ת מַפנים להמשך בירור אצל רופא/ה מומחה/מומחית לחֵקֶר הדם ומחלות הדם (המטולוג/ית מבוגרים וילדים בהתאם לגיל המטופל).
אין תבחין מעבדתי המסמן באופן ברור ומובהק אבחנה של ITP, לכן האבחון מתבצע על פי רוב באמצעות שלילת קיומן של מחלות אחרות שבהן ירידה בטסיות הדם מהווה חלק מממצאים נוספים.
ITP תאובחן כאשר מספר הטסיות נמוך מ-100 אלף טסיות לממ"ק – לפחות בשתי ספירות דם עוקבות, כאשר נשללה אפשרות של קריאה בלתי נכונה של מספר הטסיות (מצב המכונה פסאודו-תרומבוציטופניה), כאשר תאי הדם הלבנים והאדומים תקינים ולא נמצאה סיבה אחרת (מחלה או תרופה) המסבירה את הממצא המעבדתי. מכאן ש-ITP מאובחנת על דרך השלילה.
לעיתים אף המטופל/ת ובני המשפחה מהווים זרז לאבחון, או הגורם המעלה בפני הרופאים המטפלים את החשד שמשהו אינו כשורה. הרופאים מצידם מַפְנים את המטופל/ת להמשך בירור היה והם חושדים שמשהו אינו תקין.
אם עולה חשד כלשהו, מומלץ לא לבצע אבחון עצמי על סמך תסמינים בלבד (וגלישה ברשת…) אלא לפנות לרופא/ת המשפחה, או לבקש הפניה לרופא/ה המטולוג/ית כדי לקבל אבחון מדויק של המחלה, או לשלול את קיומה.
אבחון נכון חשוב בכדי לקבל המלצות מותאמות למעקב וטיפול ובאמצעותם לקיֵּם אורח חיים רגיל.
תסמינים (סימפטומים שכיחים)
לנוחותכם, ריכזנו רשימה של תסמינים שכיחים. לתשומת ליבכם, גם אם יש לכם אחד או יותר מתסמינים אלה, לא בהכרח מדובר במחלת ITP.
בדרך כלל, ITP מתבטאת בסימני דמם שונים בעור ו/או בריריות הגוף. סימנים אלה מכונים באופן כללי המטומות (שטפי דם פנימיים). עם זאת התסמינים מתבטאים באופן שונה אצל חולים שונים: יש כאלה שאינם מראים סימני דמם כלל, אצל אחרים המחלה יכולה להתבטא בסימני דמם כמו נקודות אדומות בגודל ראש סיכה המכונות פורפורות (דימומים שטחיים על פני העור, הנראים מעט כמו פריחה ואינם נעלמים לאחר לחיצה על העור), שטפי דם מעט יותר גדולים המכונים פטכיות ושטפי דם תת-עוריים (כתמים כחולים-סגולים) המכונים אכימוזות – כאמור, כולם סוגים של המטומות.
לעתים שטפי הדם השונים נגרמים בקלות, או שהם מופיעים ללא גורם ברור (כמו חבלה) או סיבה אחרת הנראית לעין.
סימני דמם אחרים לדוגמה: דימום בשתן, בצואה, דימום מהאף, בחניכיים ו/או בחלל הפה (בעיקר לאחר צחצוח או לאחר טיפול אצל רופא/ת שיניים או שינן/ית). מצבים אלה מתקיימים בדרך כלל בזמן שספירת הטסיות נמוכה מ-30 אלף טסיות לממ"ק. מצב נדיר ביותר הוא דימומים פנימיים ותוך-גולגלתיים (פחות מ-1% מכלל המקרים). פעמים רבות הסימנים מופיעים כמה ימים עד שבועות לאחר מחלה זיהומית.
לא תמיד מוסברת. לעיתים מקורה באיבוד דם.
עייפות ולאות קשה אשר אינה מושפעת מחוסר שינה או מעבודה קשה או מחזור קשה במיוחד. מידע ראשון על דיכאון ועייפות קשה (עד תשישות) כסימפטומים של ITP עלה מסקר בינלאומי שנעשה בקרב חולי ITP ורופאים מטפלים – סקר I WISH 1.0 ומאז הוכר גם על ידי הרופאים המטפלים כאחד מהסימפטומים של המחלה.
מידע ראשון על דיכאון ועייפות קשה (עד תשישות) כסימפטומים של ITP עלה מסקר בינלאומי שנעשה בקרב חולי ITP ורופאים מטפלים – סקר I WISH 1.0 ומאז הוכר גם על ידי הרופאים המטפלים כאחד מהסימפטומים של המחלה.
מחזור קשה במיוחד או דמם וגינאלי מאסיבי הן מבחינת כמות הדימום והן מבחינת משך הדימום.
זוהי רשימה של תסמינים שכיחים. ייתכנו תסמינים נוספים. מאידך, לא כל התסמינים יופיעו אצל כלל החולים.
יש חולים אשר יאובחנו באקראי במסגרת בדיקות דם אקראיות, ושלא סבלו מסימפטומים חיצוניים כלל.
בדיקות ותהליך האבחון
מִדֵּי שנה מאובחנים בישראל כ-300 מתמודדים חדשים עם ITP.
אלו שלהם תרומבוציטופניה (ירידה בספירת טסיות הדם) יאובחנו עם תרומבוציטופניה אוטואימונית (ITP) על דרך השלילה.
לצורך האבחון ייבחנו ההיבטים הללו:
- בחינת ההיסטוריה הרפואית – בירור מחלות רקע, תלונות נוספות והאם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות תורשתיות הגורמות לירידה במספר הטסיות.
- בחינת התרופות – בירור האם המטופלים נוטלים תרופות שיש להן פוטנציאל לגרום לירידה בטסיות.
- הערכה קלינית – תכלול ביצוע בדיקה גופנית הכוללת מישוש של הכבד, הטחול ובלוטות הלימפה – לצורך זיהוי אם ישנם איברים מוגדלים. במידת הצורך יומלץ על ביצוע בדיקת אולטרה-סאונד.
- בדיקות דם שונות. הבדיקות הבסיסיות: ספירת דם ומשטח דם – להערכה של מספר טסיות הדם, הסתכלות על מבנה הטסיות, וכן כדוריות הדם האדומות והלבנות.
ייתכן שתידרשנה בדיקות דם נוספות, על פי שיקול הדעת המקצועי של הרופא/ה המטפל/ת. יש לציין כי בדיקת מח עצם אינה מבוצעת באופן שגרתי, אלא לעיתים רחוקות, בעיקר כאשר עולה ספק לגבי האבחנה המדויקת. בצעירים, הצורך לבצע בדיקת מח עצם עולה במקרים נדירים בלבד. במבוגרים לעיתים הבדיקה יכולה לסייע להבדיל בין ITP למצבי כֶּשֶׁל של מח העצם, השכיחים הרבה יותר בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי.
כאשר שוקלים טיפול באנטי D יש לוודא שסוג הדם הוא Rh חיובי ( O, +A, +B, +AB+), מכיוון שמתן הטיפול לאנשים שסוג הדם שלהם הוא Rh שלילי אינו יעיל, וכן לוודא כי בדיקת הקומבס שלילית על מנת לשלול נוכחות נוגדנים כנגד כדוריות אדומות שמהווה התוויית נגד לטיפול זה.במקרה של ממצאים קליניים מסוימים תידרשנה גם בדיקות מיוחדות לשלילת מחלות אוטואימוניות או מחלות אחרות, כדי לוודא שלא מדובר במחלה אחרת המתבטאת אף היא בירידה במספר הטסיות (כמו דלקות מפרקים, מחלה של בלוטת המגן, חוסר בוויטמין B12, לימפומה, מחלת הגושה ועוד) או בזיהומים כגון דלקת כבד נגיפית C (הפטיטיס סי), הליקובקטר פילורי ו-HIV.
רק לאחר שנשללו סיבות או מחלות אחרות הגורמות לתרומבוציטופניה, נקבעת האבחנה של תרומבוציטופניה אוטואימונית.
שיקולים רפואיים לביצוע בדיקות
אין חובה שהרופא/ה המטפל/ת יַפְנוּ לביצוע כל הבדיקות המפורטות כאן. ייתכן שהמטופל/ת יתבקשו לבצע חלק מהבדיקות שצוינו ברשימה, וייתכן שהרופא/ה ימצאו לנכון להורות על בדיקות אחרות מאלה המצוינות כאן. הכל על פי שיקול הדעת המקצועי של הרופא/ה, בהתאם לנתונים הללו:
- המצב הרפואי של המטופל/ת.
- תוצאות הבדיקות של המטופל/ת.
- משך הזמן שעבר מאז התסמינים נצפו לראשונה.
- מחלות נוספות שהמטופל/ת מתמודדים עימן.
- הטיפולים הרפואיים שניתנו למטופל/ת עד כה.
- אופן תגובת המטופל/ת לטיפולים אלה.
- תופעות הלוואי לטיפולים שניתנו.
- שיקולים רפואיים נוספים.
כאמור, בנוסף לבדיקות המעבדתיות, תבוצע גם בדיקה גופנית.
בדיקת נוגדנים
בדיקת נוגדנים כנגד טסיות מבוצעת גם בישראל (בבנק הדם במרכז הרפואי רמב"ם), אך המשמעות הקלינית של בדיקה זו לאבחון ITP לא הוכחה ולכן בדיקה זו מבוצעת במקרים נדירים בלבד.